אני אגיד שנראה לי שמימיי לא הייתי בוועדה שהיא כל כך מלאה בחברי כנסת ובאנשים ממשרדי הממשלה, שזה כל כך בוער להם, הנושא הזה. זה באמת יפה לראות איך כולכם מתגייסים למען הסוגיה הזאת, שאני לא טוען שהיא לא חשובה, אני חושב שהיא מאוד חשובה, רק שאני חושב שיש סוגיה במדינה לא פחות חשובה מנושא הגיוס, יש את נושא פצועי הנפש ופצועי המלחמה שיצאו מהמלחמה שבזכותם אתם יושבים פה ודנים על אם לגייס או לא לגייס בכלל, כי אם הם לא היו יוצאים לקרב לא נראה לי שהייתה לכם בכלל את הזכות לשבת פה ולדון בדיונים, כי המלחמה הייתה מגיעה לכל הארץ והייתה פוגעת בכל בית ובית פה ובאמת הייתם מרגישים את המלחמה עד כמה היא גובה מחיר.
אני לא מבין איך כולכם יושבים, חברי כנסת מיש עתיד, מהליכוד, מאני לא יודע בדיוק, מכל המעטפת שנקראת הכנסת, הממשלה, ואיך אנחנו לא רואים אתכם איתנו בוועדות מגיעים ותומכים בנו ומעלים את הנושא ומקדמים את הנושא. איך אתם נלחמים פה ושומעים בציבור את המלחמה הזאת למען הגיוס וכל הנושא הזה של הגיוס של החרדים. איך אנחנו לא רואים אתכם איתנו במלחמה שלנו, במלחמה של הפצועים, של הלומי הקרב?
היו פה אנשים שראינו אותם בתחילת הדרך, מגיעים לוועדות, יוצאים וחוזרים, ולא נמצאים איתנו במלחמה הזאת שאנחנו נלחמים למען אנשים שלנו. אל תעשו לי ככה עם הפרצוף ותעשו לי כן ותעשו לי לא ותהנהנו לי וזה, זה פשוט בושה לראות אתכם, איך כשיש לכם את האינטרס הפוליטי הזה אתם יודעים להגיע לוועדות ולהזיז דברים ולהיות בוועדות ולהשקיע מאמצים ולהראות את הקול שלכם ולהשפיע, אבל למען הלוחמים, למען מי שיצא לקרב, אתם לא נמצאים שם, לא מעלים את הנושא הזה, לא דנים בנושא הזה, שמים את הנושא הזה מאחורה, למרות שיש מעל 70 מתאבדים. בימים האחרונים היו שלושה מתאבדים שהתאבדו.
נושא הנפש במדינת ישראל הוא נושא כאוב מאוד, הוא נושא שלא מקבל מספיק יחס, נושא שלא מספיק מקודם. המדינה עוד לא הבינה מה צריך לעשות באמת בשביל לקדם את הנושא ואני מבקש באופן אישי, לא מבקש, אלא באמת נאכל בתוכי כשאני מסתכל פה מהצד ואני רואה את הדיון הזה כל כך מלא ומפוצץ ובדיונים שמדברים על נפש בקושי מגיע חבר כנסת אחד.
יש פה חברי כנסת מהליכוד שמדברים איתי מדי פעם, או מש"ס, וכבר לא נמצאים איתנו במאבק. מה שמעניין אתכם זה האם להתגייס או לא להתגייס. בסוגיה הזאת יש התנגדויות ויש טענות שסותרות, הסוגיה שלנו אין בה טענות, זו סוגיה לאומית שאין מישהו שלא מסכים איתנו במה שאנחנו טוענים ובמה שאנחנו מבקשים ואף אחד לא נמצא מאחורינו.
זה באמת מעורר בי כעס עצום להבין שבסוף הכול זה פוליטיקה, הכול זה מה מעניין אתכם, מה יקדם אתכם, מה יעשה לכם את השם שלכם וזה פשוט בושה למשכן הכנסת הזה שמתעסק בסוגיות שהכי רלוונטיות כרגע לכותרות שמתרוצצות בחוץ בחדשות ולא מעניין אותו באמת חיי אדם, אדם הלוחמים, חיי מי שהקריב את חייו למען המדינה ולא מתעסקים בזה ולא מקדמים את זה ולא נכנסים מתחת לאלונקה.
לוחמים יצאו לקרב בלי לשאול שאלות בשביל להגן עליכם, בשביל לשמור על הבית שלכם, איפה אתם? איפה אתם שתהיו הגב שלהם? איפה ההוקרה המינימלית הזאת שמגיעה ללוחמים שהקריבו את נפשם ואת גופם. איפה אתם? למה רק מה שרועש ומה שסקסי ומה שבכותרות רואים אתכם בוועדות נכנסים וצועקים ומביעים עמדה, איפה אתם בנושאים הרגישים של המדינה?
אנחנו צריכים אתכם שתהיו מאחורינו, שתיכנסו לוועדות, שתשמיעו את הקול שלכם, שתביאו את הכוח שיש לכם, שתעזרו לנו במלחמה הזאת. אנשים הולכים ומתאבדים. אנחנו לקראת טרגדיה קיצונית מאוד, אתם לא מבינים מה הולך להיות במדינה. זה לא רק הלוחמים, זה המשפחות, זה הילדים, זה אנשים שהיו בעוטף, זה אנשים ברבנות, אנשים שפינו את הגופות, כולם סוחבים פציעה נפשית קשה מאוד. תבואו, תשמיעו את הקול שלכם, תזיזו את הדברים, תעלו למליאה ותדברו על הנושאים האלה.
בבקשה ממכם, אנחנו לפני טרגדיה קיצונית, אנחנו לפני קושי גדול. המלחמה רק הסתיימה, המלחמה האמיתית של האנשים עצמם רק מתחילה. תוקירו אותם ותוכיחו להם שאתם לא שוכחים אותם אחרי שהמלחמה נגמרה, שהכושי עשה את שלו והוא יכול ללכת הביתה. ותדונו באמת בדברים מאוד חשובים. אני לא פוסל שזה דיון חשוב, אני רק אומר שיש עוד הרבה דברים חשובים שאין עוררין עליהם ומימין משמאל כולנו מסכימים שצריך לתת מעטפת ולתת כלים ולעזור ללוחמים או ללוחמות שיצאו מהמלחמה. שלא רק הנושאים הפופולריים במדינה יעניינו אתכם. תודה שהקשבתם.
דברי דובר/ת #325 | 683 מילים